כאשר אנחנו מדברים על תהליך של עיבוד שבבי אנחנו מדברים למעשה על נבדלות מדברים אחרים כמו למשל מעיבוד פלסטי. הייצור התעשייתי גורם למעשה לכך שחומר המגוש של חומר גלם (עֻבָּד) מוסר כדי שזה יביא ליצירת עצם כלשהו.
וכך, בשונה מעיבוד פלסטי בו נותנים לחלק צורה על ידי עיוות, בעיבוד שבבי משתמשים בגוש חומר גלם גדול. בכך למעשה אנחנו מאפשרים להכיל את המוצר הסופי ולאחר מכן, בעזרת מכונות לעיבוד שבבי כמו למשל מחרטות, כרסומות, מסורים, מקדחות ומשחזות ועוד, אנחנו בעצם מסירים את עודף החומר ברמות דיוק שיכולות להגיע עד אלפית המילימטר.
בתהליך הזה אנחנו משתמשים בכלים מיוחדים כמו למשל בראשי מקדח, ראשי כרסום, מסורים וכדומה. הם בעצם מחוברים למכונות שדיברנו עליהם לעיל. הם עם צורות שונות שמיועדות לשימושים מגוונים ולחומרי גלם רבים.
יש הרבה פעולות שאפשר לעשות כמו למשל חריטה, כרסום, השחזה, קדיחה, ניסור, מירוק, כבישה, עיבוד בארוזיה חשמלית ועוד.
התהליך הזה משמש בעיקר לייצור תבניות לתעשיית הפלסטיק. יש בזה יתרון כי אנחנו בתהליך הזה לא שוחקים את המתכת של התבנית. אלא באמצעים מכניים כמו קידוח או כרסום אנחנו בעצם מנמיכים באיטיות צורה רצויה כלשהי ללוח מתכת עבה.
וכך, הניצוצות החשמליים שנוצרים בין שתי האלקטרודות שוחקים את הפלדה במשך כמה שעות ויוצרים עליה את התבנית השקועה המדויקת של הצורה הרצויה.
השיטה הזו נוחה גם כאשר אנחנו צריכים ורוצים לשנות את הצורה של כלים מפלדה מחוסמת, שכן היא לא דורשת חיסום מחדש.
עם זאת כדאי לדעת שעופרת למשל, לא נוחה לעיבוד כזה בגלל שהיא יוצרת שבבים גדולים מאוד. לעומת זאת הפליז יוצר שבבים קטנים ועדינים ולכן הוא נוח מאוד לעיבוד שבבי.
